כל האמת על תעודות גמולוגיות

מאז שהוא קיים, מסחר ביהלומים תמיד היה מבוסס על אמון. במאות ה-17 וה-18 של המילניום הקודם, התפתח מאוד המסחר ביהלומים באנטוורפן שבבלגיה וכן באמסטרדם שבהולנד על ידי הקהילה היהודית: תאמינו או לא, היהודים נתפסו בתור סוחרים אמינים יותר בעיני האירופאים, ולכן היו הכתובת המועדפת לרכישת יהלומים. כתוצאה מכך, הונחו התשתיות למסחר המודרני ביהלומים בו יהודים מהווים חלק גדול במיוחד עד היום, והבורסה ליהלומים בישראל עדיין שומרת במידה מסוימת על מעמדה העולמי בתור בורסה מובילה ליהלומים. 

החשיבות של אמון במסחר ביהלומים מובנת מאליה: כאשר אדם שאינו יהלומן במקצועו קונה תכשיט עם יהלום, כיצד יוכל לדעת שבעצם לא עובדים עליו? מה מונע מן היהלומן שמולו למכור לו תחליף זול יותר מן היהלום המתואר בפניו? עם השנים התפתחו נורמות מסחר שונות לפיהן התיישרו סוחרי היהלומים השונים: נקבעו שיטות מוסכמות לדירוג רמת הניקיון ביהלומים, איכות עבודת הליטוש ודרגת הצבע הטבעי של היהלום. בהתאם לדירוגים אלו, נקבע פחות או יותר המחיר של היהלום בין היהלומנים, ומכך גוזרים בערך גם את המחיר הקמעונאי שלו וכן הלאה. 

Diamond,Color,Chart,For,Knowledge

אולם מה נותן אסמכתא אמינה ביחס לדירוג הצבע, הניקיון ועבודת הליטוש ביהלום? היהלומנים ברחבי העולם מקדשים מוסד לדירוג יהלומים בשם ה-GIA (המכון הגמולוגי האמריקאי). כאשר אנו מבקשים תעודת GIA ליהלום שלנו, אנו מגישים את היהלום ל-GIA, שם היהלום נבדק בסדרה של בדיקות שונות; בסוף התהליך, יקבע אם מדובר ביהלום טבעי או לאו, מהו המשקל המדויק של היהלום, מהם הפגמים שלו, מהי רמת הצבע שלו ומהי רמת הליטוש שלו. עכשיו, היהלומן הממוצע יכול לדעת את רוב הדברים הללו בעצמו כן? אולם התעודה הזאת נותנת לדברים תוקף מעין-רשמי: אם ה-GIA כתבו שיהלום מסוים הוא בדרגת ניקיון VS ובצבע D, אז חזקה על היהלום כי הוא אכן כפי שמתואר בתעודה. אם ה-GIA הוא זה שנתן ציון ליהלום, אין חשד שתהליך הדירוג זוהם על ידי שוחד או על ידי אינטרסים זרים למיניהם. 

עם זאת, למרבה הצער, לא תמיד היהלומנים והתכשיטנים הם כאלה סוחרים אמינים, בעיקר כאשר הם מוכרים את היהלום לצרכן הקצה. למה הכוונה? נניח וברשותו של תכשיטן או יהלומן יש יהלום מסוים: מדובר אמנם ביהלום טבעי ולא חלילה ביהלום סינתטי או בזיוף, אולם הוא יודע שאם הוא יגיש את היהלום ל-GIA לבדיקה, ציון הצבע שהוא יקבל למשל הוא ברמה J או K, כלומר צבע לא גבוה במיוחד. עם זאת, הוא יודע שרוב האנשים לא באמת יבחינו בהבדל בין צבע J לבין צבע E, שהוא הרבה יותר יקר. מה הוא עושה? ניגש למכון דירוג עצמאי, שהוא כביכול מתחרה של ה-GIA, שם היהלומן יודע שיהיו מוכנים ״ללכת לקראתו״ בדירוג היהלום. הציבור לרוב אינו מודע להבדלים בין המכונים השונים, ומבחינתם יהלום זה יהלום ותעודה זה תעודה: אם כתוב בתעודה צבע E, אז כנראה שהיהלום הוא אכן בצבע E, אין סיבה לחשוב אחרת. מכון הדירוג קיבל את העמלה שלו מהיהלומן, שגלגל אותה לצרכן בצורה של מחיר יקר יותר; הצרכן הסופי נותר חסר מושג לגבי העובדה ששילם יותר על יהלום בצבע נמוך, כאשר רכש תכשיט יהלומים.

עם זאת, בכל הנוגע לתעודות, רק תעודה של ה-GIA משקפת את ״המציאות״ בנוגע ליהלום. יהלומים הם לא בדיוק מדע מדויק, ולעתים גם ב-GIA תוכלו לקבל שתי הערכות שונות, אולם אפשר לבטוח בכך שתהליך הדירוג היה נקי וחף מאינטרסים. עם זאת, גם תעודה לא תמיד תציל אתכם: בכל הנוגע לצרכן הקצה הלא מתוחכם, היהלומן תמיד יוכל לעבוד עליו אם יבחר בכך. כל המידע וכל הכוח נמצא אצל המוכר: המוכר יכול אפילו להחליף יהלומים, ולהצמיד תעודה אמיתית של ה-GIA ליהלום אחר (שלא לדבר על מקרים בהם התעודה מוצמדת ליהלום סינתטי או מזויף, שם רמת ההטעיה אף גובלת בפלילים ולמעלה מכך). רוצה לומר, זה לא באמת משנה מה כתוב בתעודה: כל מה שחשוב הוא, האם אתם סומכים על היהלומן שלכם או לא. אם כן, אתם כנראה לא באמת צריכים תעודה. אם אתם לא סומכים, אז פשוט אל תקנו ממנו.

מאמרים נוספים

איך בוחרים צמיד טניס יהלומים

איך בוחרים צמיד טניס יהלומים

תכשיטי יהלומים תמיד יהיו מבוקשים, אולם נראה כי בחברת השפע בה אנו חיים, צמידי טניס הפכו מבוקשים במיוחד. הם מהווים…
כיצד לזהות אם יהלום שחור הוא אמיתי

כיצד לזהות אם יהלום שחור הוא אמיתי

כיצד לזהות אם יהלום שחור הוא אמיתי הסברנו בעבר כי יהלומים שחורים הם יהלומים המכילים חלקיקים רבים של גרפיט בתוכם,…
כך תחסכו בקניית טבעות ותכשיטי יהלומים

כך תחסכו בקניית טבעות ותכשיטי יהלומים

יהלומים נחשבים למותרות ולמוצר יקר מאוד. משום כך, תרבותית לרוב מקובל לקנות יהלומים רק כאשר מדובר באירוע מיוחד מאוד כמו…
עגלת קניות
Scroll to Top
גלילה למעלה